סרט תיעודי- תיכון ההזדמנות האחרונה

"תיכון ההזדמנות האחרונה " 

תקציר הסרט- 

הסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה " מתעד שנה בבית הספר ברנקו וייס ברמלה. בית ספר תיכון ברמלה המיועד לנוער בסיכון שתנאי הקבלה היחיד אליו הוא שאף בית ספר אחר כבר לא הסכים לקבל את התלמידים -תלמידים שנפלטו ממערכת החינוך ומקבלים סיכוי נוסף לבגרות. המנהל, חילי טרופר, צעיר בן 30 שללא שום ניסיון בהוראה הופך את בית הספר לפנינה אמיתית. הסרט מתמקד בכמה תלמידים שהיו בדרך החוצה, וטרופר והצוות שלו תפסו אותם  בעשרת אצבעותיהם על מנת להחזיק אותם בלימודים ומעבירים אותם בתהליך שינוי והתקדמות לימודית. הסרט מביא את הקשיים אשר איתם התלמידים והצוות החינוכי מתמודדים וכיצד הם מתגברים על הקשיים אללו.

נושא הסרט-

נושא הסרט הוא על "תיכון ההזדמנות האחרונה " בית הספר ברנקו וייס ברמלה ובאנשי החינוך שנמצאים בו.

הסרט רוצה לומר שלתלמידים תמיד יש עוד סיכוי להצליח עם האנשים הנכונים, לא לאבד תקווה בילדים והתמיכה, האהבה וההתמדה הם שיכולים להביא את התלמידים להצלחה.

המסר הסרט מעורר השראה  לכל אדם העוסק בחינוך ילדים, סרט המעביר לצופה את המסר החשוב ביותר בחינוך – האמונה בילד שהוא יכול להגיע רחוק למרות כל הקשיים שבהם נתקל, והתמיכה בו יכולים לעזור לו להגשים את מטרותיו ושאיפותיו. למסר זה יש דוגמאות רבים עם תלמידים רבים מהבית ספר.
יניב- תלמיד בכיתה י' בעייתי. המחנכת תשב איתו שוב ושוב על חומר הלימודים, תעמיד אותו במקום כאשר ילך מכות בכיתה, ותעשה כל מה שהיא יכולה כדי שהוא לא יוותר על הלימודים, למרות נקודות השבירה .

נקודת ראות-

נקודת הראות בסיפור היא של הבמאי בן שני והצוות שלו :  

"בגיל 29 קראו לו שיקבל את התפקיד. מה לו ולניהול בית ספר? שום דבר."

"וכך זה ימשך עד סוף השיעור שבמהלכו ישלים כל תלמיד חוברת עבודה ראשונה בהיסטוריה.. ואנחנו שמביטים מהצד, לא מבינים איך אפשר לשרוד יום שלם מול כיתה כזאת."

הבנייה חברתית-

סרט תיעודי זה משפיע על חלקים גדולים בחברה- אנשי חינוך, תלמידים והורים של תלמידים כי הוא מעלה תהיות ושאלות רבות על מערכת החינוך בארץ והאופן שבו צריך להתנהג בבתי הספר/ אופן שבו מתנהגים חלק מבתי ספר או אנשי חינוך כבר עכשיו.

אמצעים קולנועיים-

יש המון מוזיקה בקטעי הדיבור ובקטעים רגילים. מוזיקה שמתאימה לאותה סצנה- מתח ודרמה, עצב והתרגשות.

יש זוויות צילום שונות-
1. צילום מגובה העין-זווית צילום שגרתית, שבה המצלמה רואה את האובייקט כשם שאדם היה רואה אותו.
2. זווית מהצד-זווית צילום שאינה ישרה, אלא מביטה על התרחשות מהצד.

בעריכה רואים התרחשויות תוך כדי שהמספר מספר לנו דברים שונים שקשורים לסרט.

גדלי הפריימים שונים ויש המון- C.Uעל התלמידים והמורים בשיחות אישיות. L.S, M.S ניתן לראות בקטעים שונים.

בחירת סצנה-

הסצנה שבחרתי היא בדקה 29

שיחה בין יניב למורה רות שבו היא אומרת לו "אתה יכול להיות מאוד גאה בעצמך על הדרך שעשית... יהיו נפילות בדרך...יהיו נפילות וזה בסדר.. ובהצלחה תמשיך כך."

ראיון בין יניב לבמאי – "איך היא לא מתייאשת?"

ראיון בין המורה לבמאי- " זה לא אפשרות בכלל אצלי, זה לא שאני צריכה לבחור אם להתייאש או לא, זה בכלל לא בתוך האפשרויות להתייאש."

אני בחרתי בסצנה זו כי היא מאפיינת את הייחוד של הבית ספר הזה, לאנשי החינוך בבית ספר הזה מאוד חשוב להאמין בתלמידים וכך הם יוכלו להגשים את עצמם ואת השאיפות שלהם והם לא מוותרים עליהם.  לפי דעתי סצנה זו מראה את האכפתיות של המורה וההתמדה בתלמידיה.

כתבה-

http://www.mako.co.il/tv/Article-5fa0a1475c57751006.htm

כתבה זו על בית ספר לתקווה ברמלה שהביאה למהפכת חינוך מרתקת

הדומה בין שני בתי הספר- שינוי אופן הלימוד: שני בתי הספר הגיעו להבנה שצריך לשנות את אופן לימוד הילדים, הילדים צריכים לדעת שגם כשטועים זה בסדר וצריך ללמד את התלמידים להתמודד עם כישלונות והצלחות.
בית ספר לתקווה ברמלה-"חטיבת הביניים הפכה לבית ספר שמלמד להתמיד ולהתמודד עם כשלונות והצלחות לצד לימודי אנגלית ומתמטיקה."

בנוסף שני אנשי החינוך בבתי הספר נלחמים על התלמידים שלהם ומעבירים את השינוי החינוכי הנדרש. "המלחמה היומיומית של מורים על התלמידים שלהם"

תת-סוגה בקולנוע התיעודי-

תתי סוגות בקולנוע תיעודי- סרט זה משתייך לסרט התיעודי הקלאסי.

הסרט התיעודי הקלאסי- סרטים שבהם הבמאי מסתיר את נוכחותו, מורכבים לרוב מראיונות, צילומים וקריינות של "מספר שיודע הכל". אמצעים אלו מעצימים את 'רושם האמת' והאשליה של צפייה במציאות כפי שהיא.

הבמאי בן שני מספר לנו את הסיפור ויש המון ראיונות אישיים של תלמידים ואנשי החינוך איתו.

השפעה אישית- אני מאוד התחברתי לסרט והמסר שלו. הסרט מעביר לצופים אתה מה שמיוחד בו ואת אנשי החינוך ללא מסיכות.  

מהו קולנוע תיעודי ?

קולנוע תיעודי מפרש את המציאות ומבקש לתעד התרחשויות שקרו או לשחזר אירועים שקרו. קולנוע תיעודי מבקש לעסוק בחומרי מציאות אבל עושה להם דרמטיזציה , היוצר לוקח חלק במציאות שאותה הוא מעצב.

תתי סוגות בקולנוע התיעודי- 

1. הסרט התיעודי הקלאסי- סרטים שבהם הבמאי מסתיר את נוכחותו, ורכבים לרוב מראיונות, צילומים וקריינות של "מספר שיודע הכל". אמצעים אלו מעצימים את 'רושם האמת' ואשליה של צפייה במציאות כפי שהיא. 
2. קולנוע תיעודי כתצפית- בז'אנר זה היוצר הוא כזבוב על הקיר- הסרט מבקש להציג מציאות וגם הקהל ממוקם כאילו הוא רואה את האירועים. ז'אנר זה מוותר על הקריינות והכתוביות שמנחות את הקהל ומכוונת אותו ובמקום זה נותן יותר מקום לפרשנות עצמית של הטקסט. 
3.קולנוע האמת- חשיפת היוצר ועמדותיו, ז'אנר זה הוא התבוננות עצמית שבו היוצר מנכיח את עצמו בסרט. 
לדוגמא= יומנו של פרלוב 
4. סרטי דיוקן- על דמות מסוימת שמתמקדים בביוגרפיה של היוצר.
5.סרטי מסע- מתמקדים בתהליכים של מסעות פיזיים/ נפשיים. 
6.דוקו-אקטיביזם- סרטים המשתמשים בסרט כדי להניע תהליכים ולשנות מציאות. לדוגמא= סרטיו של מייקל מור- הוא משתמש בעשיית הסרט גם כדי להניע את האנשים שאותם הוא מראיין וגם מצלם כחלק מרכזי בעלילה. 

כיום לא ניתן לשייך סרט תיעודי לסוגה מסוימת וכתוצאה מכך יש זליגה וטשטוש בין המאפיינים. 

ישנם יוצרים שמכניסים את עצמם לתוך הסרט- הוא לא רק מצלם את המציאות אלא משתתף פעיל בסרט. וישנם סרטים שבהם היוצרים מצניעים את עצמם ואת מעורבותם- הם לא מקריינים וההתערבות של הבמאי מורגשת רק בצילום ובעריכה.

הבניית המציאות בקולנוע תיעודי- 

עיקר כוחו של הסרט התיעודי זה הנאמנות של הצילום למציאות. ישנן דעות של הוגים שונים לגבי הסרט התיעודי- 

1. פרשנות יצירתית של המציאות הממשית.

2. ייצוג המציאות הוא עניין תלוי תרבות, מה שמצטייר כדיווח אובייקטיבי של אירוע אינו אלא השלמה עם אופניי ייצוג מקובלים. 

3.המציאות הממשית אינה קיימת עוד, היא מתמוססת בין הדימויים שמצולמים בתקשורת. 

4.הראליזם הוא אופן ייצוג שמתרחש לתהליכים שמעצבים את העולם. מאחורי כל ניסיון לאובייקטיביות מסתתרות הנחות יסוד פוליטיות.

קליפ ומאפייניו

קליפ- 

יצירה טלוויזיונית קצרה באורכה, בעלת פסקול מוזיקלי ונלווה לה רצף דימויים חזותיים. קליפ הוא ז'אנר בפני עצמו שמשפיע ומושפע מז'אנרים אחרים (סרטים/ פרסומות).

מאפייני סוגת הקליפים המוזיקליים : 

טקסט מוטלי-מודאלי : הקליפ הוא סוגה תרבותית שבה באים לידי ביטוי רכיבים חזותיים מוזיקליים ולשוניים (שירה ומנגינה).

הקהל המרכזי הוא נוער: המוזיקה משמשת כסוכן חברות משמעותי בקרב האוכלוסייה הזו. מחקרים מראים כי קליפים מהווים זירה לגיבוש לגיבוש ערכים, ובירור זהויות בקרב בני הנוער ויש להם השפעה על עמדותיהם ותפיסת עולמם בתחומים שונים. 

(חברות- תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידו בחברה, תהליך שבמהלכו רוכש האדם את הנורמות והערכים המרכזיים של החברה הסובבת אותו. סוכני חברות שונים הם: הורים ובני משפחה, בית ספר, צבא, מקום עבודה, חברים והיציב מכולם הוא אמצעי התקשורת שמלווה את האדם מינקות ועד לזקנה).

קליפים ישראלים: בקליפים ישראלים ניתן לזהות מגוון רחב של סוגות מוזיקליות, תחומי תוכן וסגנונות חזותיים.   

התקווה 6- משהו נעים לנשמה

נתן גושן- דברי איתי יותר

אייל גולן ומה קשור- דבש בשפתיים

עדן בן זקן- לזאת שניצחה

השפעת הקליפים על הלך הרוח התרבותי ומקומם החברתי- תרבותי  :

ניתוח של כל אחד מהממדים ייאפשר חשיפה של משמעויות שמורכבות ומגולמות בטקסט. ניתוח טקסט תרבותי בעזרת מושגים אלה עשוי לאפשר מבחינה ביקורתית של האידאולוגיה שחבויה בטקסט- 

דנוטציה-מה שיש בתמונה

קונוטציה- המשמעות הנוספת שניתן להסיק ממה שרואים. 

מיתוס- המשמעות האידאולוגית וביקורתית של הסימן, הוא מיצג ערכים מרכזיים בחברה וזהות קולקטיבית של קבוצה מסוימת. בגלל העוצמה הרגשית של המיתוס נוצרת הזדהות גבוהה עם הערכים והייצוג.

השפעת הקליפים על הלך הרוח התרבותי : 
כתבה על השיר של נועה קירל  

נועה קירל- קילר