סרט תיעודי- תיכון ההזדמנות האחרונה

"תיכון ההזדמנות האחרונה " 

תקציר הסרט- 

הסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה " מתעד שנה בבית הספר ברנקו וייס ברמלה. בית ספר תיכון ברמלה המיועד לנוער בסיכון שתנאי הקבלה היחיד אליו הוא שאף בית ספר אחר כבר לא הסכים לקבל את התלמידים -תלמידים שנפלטו ממערכת החינוך ומקבלים סיכוי נוסף לבגרות. המנהל, חילי טרופר, צעיר בן 30 שללא שום ניסיון בהוראה הופך את בית הספר לפנינה אמיתית. הסרט מתמקד בכמה תלמידים שהיו בדרך החוצה, וטרופר והצוות שלו תפסו אותם  בעשרת אצבעותיהם על מנת להחזיק אותם בלימודים ומעבירים אותם בתהליך שינוי והתקדמות לימודית. הסרט מביא את הקשיים אשר איתם התלמידים והצוות החינוכי מתמודדים וכיצד הם מתגברים על הקשיים אללו.

נושא הסרט-

נושא הסרט הוא על "תיכון ההזדמנות האחרונה " בית הספר ברנקו וייס ברמלה ובאנשי החינוך שנמצאים בו.

הסרט רוצה לומר שלתלמידים תמיד יש עוד סיכוי להצליח עם האנשים הנכונים, לא לאבד תקווה בילדים והתמיכה, האהבה וההתמדה הם שיכולים להביא את התלמידים להצלחה.

המסר הסרט מעורר השראה  לכל אדם העוסק בחינוך ילדים, סרט המעביר לצופה את המסר החשוב ביותר בחינוך – האמונה בילד שהוא יכול להגיע רחוק למרות כל הקשיים שבהם נתקל, והתמיכה בו יכולים לעזור לו להגשים את מטרותיו ושאיפותיו. למסר זה יש דוגמאות רבים עם תלמידים רבים מהבית ספר.
יניב- תלמיד בכיתה י' בעייתי. המחנכת תשב איתו שוב ושוב על חומר הלימודים, תעמיד אותו במקום כאשר ילך מכות בכיתה, ותעשה כל מה שהיא יכולה כדי שהוא לא יוותר על הלימודים, למרות נקודות השבירה .

נקודת ראות-

נקודת הראות בסיפור היא של הבמאי בן שני והצוות שלו :  

"בגיל 29 קראו לו שיקבל את התפקיד. מה לו ולניהול בית ספר? שום דבר."

"וכך זה ימשך עד סוף השיעור שבמהלכו ישלים כל תלמיד חוברת עבודה ראשונה בהיסטוריה.. ואנחנו שמביטים מהצד, לא מבינים איך אפשר לשרוד יום שלם מול כיתה כזאת."

הבנייה חברתית-

סרט תיעודי זה משפיע על חלקים גדולים בחברה- אנשי חינוך, תלמידים והורים של תלמידים כי הוא מעלה תהיות ושאלות רבות על מערכת החינוך בארץ והאופן שבו צריך להתנהג בבתי הספר/ אופן שבו מתנהגים חלק מבתי ספר או אנשי חינוך כבר עכשיו.

אמצעים קולנועיים-

יש המון מוזיקה בקטעי הדיבור ובקטעים רגילים. מוזיקה שמתאימה לאותה סצנה- מתח ודרמה, עצב והתרגשות.

יש זוויות צילום שונות-
1. צילום מגובה העין-זווית צילום שגרתית, שבה המצלמה רואה את האובייקט כשם שאדם היה רואה אותו.
2. זווית מהצד-זווית צילום שאינה ישרה, אלא מביטה על התרחשות מהצד.

בעריכה רואים התרחשויות תוך כדי שהמספר מספר לנו דברים שונים שקשורים לסרט.

גדלי הפריימים שונים ויש המון- C.Uעל התלמידים והמורים בשיחות אישיות. L.S, M.S ניתן לראות בקטעים שונים.

בחירת סצנה-

הסצנה שבחרתי היא בדקה 29

שיחה בין יניב למורה רות שבו היא אומרת לו "אתה יכול להיות מאוד גאה בעצמך על הדרך שעשית... יהיו נפילות בדרך...יהיו נפילות וזה בסדר.. ובהצלחה תמשיך כך."

ראיון בין יניב לבמאי – "איך היא לא מתייאשת?"

ראיון בין המורה לבמאי- " זה לא אפשרות בכלל אצלי, זה לא שאני צריכה לבחור אם להתייאש או לא, זה בכלל לא בתוך האפשרויות להתייאש."

אני בחרתי בסצנה זו כי היא מאפיינת את הייחוד של הבית ספר הזה, לאנשי החינוך בבית ספר הזה מאוד חשוב להאמין בתלמידים וכך הם יוכלו להגשים את עצמם ואת השאיפות שלהם והם לא מוותרים עליהם.  לפי דעתי סצנה זו מראה את האכפתיות של המורה וההתמדה בתלמידיה.

כתבה-

http://www.mako.co.il/tv/Article-5fa0a1475c57751006.htm

כתבה זו על בית ספר לתקווה ברמלה שהביאה למהפכת חינוך מרתקת

הדומה בין שני בתי הספר- שינוי אופן הלימוד: שני בתי הספר הגיעו להבנה שצריך לשנות את אופן לימוד הילדים, הילדים צריכים לדעת שגם כשטועים זה בסדר וצריך ללמד את התלמידים להתמודד עם כישלונות והצלחות.
בית ספר לתקווה ברמלה-"חטיבת הביניים הפכה לבית ספר שמלמד להתמיד ולהתמודד עם כשלונות והצלחות לצד לימודי אנגלית ומתמטיקה."

בנוסף שני אנשי החינוך בבתי הספר נלחמים על התלמידים שלהם ומעבירים את השינוי החינוכי הנדרש. "המלחמה היומיומית של מורים על התלמידים שלהם"

תת-סוגה בקולנוע התיעודי-

תתי סוגות בקולנוע תיעודי- סרט זה משתייך לסרט התיעודי הקלאסי.

הסרט התיעודי הקלאסי- סרטים שבהם הבמאי מסתיר את נוכחותו, מורכבים לרוב מראיונות, צילומים וקריינות של "מספר שיודע הכל". אמצעים אלו מעצימים את 'רושם האמת' והאשליה של צפייה במציאות כפי שהיא.

הבמאי בן שני מספר לנו את הסיפור ויש המון ראיונות אישיים של תלמידים ואנשי החינוך איתו.

השפעה אישית- אני מאוד התחברתי לסרט והמסר שלו. הסרט מעביר לצופים אתה מה שמיוחד בו ואת אנשי החינוך ללא מסיכות.